ילקוט שמעוני על התורה
או אינו מביא אלא כיוצא בזה מה זה מיוחד איל קשה בין שתי שנים וטעון לחם אף אין לי אלא קשה בן שתי שנים מנין קשה ואין טעון לחם, רך וטעון לחם רך ואין טעון לחם. עד שאתה מרבה להביא בבקר בכשבים ובעזים ת"ל כי תרומה היא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם לה' לרבות את כולן. נטמאו כולן ונשתייר אחד מהן מנין שיטעון תנופה ת"ל החזה להניף אותו אפילו כוליא אחת. תנופה ולא תנופות. לפני ה' במזרח כיצד הוא עושה נותן החלבים על ידי הבעלים וחזה ושוק למעלה מהן שתי כליות ויותרת הכבד למעלה מהן אם יש שם לחם למעלה מוליך ומביא מעלה ומוריד שנאמר אשר הונף ואשר הורם תנופה היתה במזרח והגשה במערב תנופות קודמות להגשות, מנין שאין אהרן ובניו זכאין בחזה ושוק אלא לאחר הקטרת חלבים ת"ל והקטיר הכהן את החלב המזבחה ואחר כך והיה החזה לאהרן ולבניו. נטמאו אימורין או שאבדו יכול לא יהו אהרן ובניו זכאין בחזה ושוק ת"ל והיה. וכן הוא ואמר בבני עלי גם בטרם יקטירון את החלב וגו' מה נאמר בהן ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני ה' כי נאצו האנשים את מנחת ה'. שוק הימין אין לי אלא שוק שנוהג. זרוע חולין מנין ת"ל תתנו. זרוע מוקדשין בשלמים מנין ת"ל מזבחי שלמיכם זהו שאמרו לרבות זבחי שלמי צבור שיטענו תנופה שחוטין. מנין לטמא בשעת זריקת דמים וטהור בשעת הקטר חלבים שאינו חולק בבשר ת"ל המקריב את דם השלמים ואת החלב וגו'. אבא שאול אומר מנין טהור בשעת זריקת הדם וטמא בשעת הקטר חלבים שאינו חולק בבשר. ת"ל המקריב את דם השלמים ואת החלב, ר"ש אומר כל כהן שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה שנאמר המקריב את דם השלמים לו תהיה שוק הימין למנה. וכן היה ר"ש אומר הרי הוא אומר מי גם בכם ויסגור דלתים וגו' אמר ה' צבאות ומנחה לא ארצה מידכם. שני דברים הללו משמשין את הגוף ואין נמנעין לעשותן ואין נוטלין עליהם שכר אדם האומר לחבירו הדלק לי את הנר הזה והגף את הדלת אחריך והלא דברים ק"ו אם דברים שיאן נוטלין עליהן שכר לא עשית עמי חנם עאכ"ו דברים שנוטלין עליהן שכר. ר' אליעזר בר' שמעון אומר וכו'. בא טבול יום (כתוב ברמז תפ"ט). חזה זה חזה. התנופה זה תנופת הסל הקדש. שוק זה השוק. התרומה זה תרומת תודה. לקחתי מאת בי ישראל ראויין היו לישראל וכשנתחייבו ניטלו מהן כך אם יזכו יחזרו להם ת"ל ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם נתונים לכהנים מתנה לעולם: